פסק-דין בתיק ת"ק 14917-03-11

1.         בתיק זה עסקינן בתאונת שרשרת בה היו מעורבים 3 כלי רכב, אשר סדר נסיעתם היה כדלקמן:

רכב התובעת היה הראשון בשיירה ואחריה נהג הנתבע 1 מר ציון פרג'ון (להלן:"ציון") ואחרי ציון נהג ברכב צד ג' 1 מר ארז קרפיק (להלן:"ארז").

התובעת הגישה תביעתה רק נגד מר ציון ובהמשך ביקשה הנתבעת 2 מנורה חב' לביטוח בע"מ (להלן:"מנורה") להצטרף כנתבעת נוספת ומבוקשה ניתן לה.

הנתבעים, אשר סברו שהאחריות לתאונה רובצת על ארז, הגישו הודעה לצד ג', הן נגדו והן נגד המבטחת של רכבו, איי. די. איי חב' לביטוח בע"מ (להלן:"איי.די.איי).

על מנת להקל על הדיון, הסכימו הצדדים לראות בצד ג' כנתבעים ולכן התנהל הדיון בין התובעת ובין הנתבעים כולם ובהתאם לכך יינתן פסק הדין.

2.         א.         בכתב התביעה, מציינת התובעת, שהיא נסעה בנתיב הימני ומשראתה רכב חונה ובשל העובדה, שהתנהלה תנועת רכבים מהכיוון הנגדי, לא התאפשר לו לעקוף את הרכב החונה ולכן החלה להאט עד כדי עצירה מוחלטת.

לטענתה, תוך כדי עצירה הגיע רכבו של ציון ובשל אי שמירת מרחק מרכבה פגע ברכבה מאחור וכתוצאה מכך נגרם נזק לרכבה.

הנזק הנתבע על ידי התובעת מהנתבעים הוא בסך של 9,787 ש"ח, הכולל בחובו: נזק ממשי לרכב בסך של 6,328 ש"ח, שכ"ט שמאי בסך של 600 ש"ח ירידת ערך בסך של  2,772 ש"ח, הוצאות משפט בסך של 87 ש"ח.

ב.         הנתבעים, ציון ומנורה הגישו כתב הגנה, בו נטען, שאין להטיל האחריות על ציון, יען כי האחריות רובצת על ארז, אשר הגיע במהירות רבה מדי, פגע בחלקו האחורי של רכבו וכתוצאה מכך, נהדף רכבו אל עבר רכב התובעת.

לטענתם, הספיק ציון לעצור את רכבו בטרם נפגע על ידי רכבו של ארז.

ג.          ארז ו-איי.די.איי הגישו אף הם כתב הגנה, ומאשרים הטענה, שרכבו של ארז פגע ברכבו של ציון לאחר שהצטרף כבר לתאונה קיימת.

עוד מציינים נתבעים אלה, שבעת שארז פגע ברכבו של ציון היו התובעת וציון מחוץ לרכבים בעיצומם של חילופי דברים ומכאן, שרכבו של ארז פגע ברכבו של ציון לאחר שציון כבר פגע ברכב התובעת.

3.         א.         בתביעת התובעת, נאמר רק שציון לא שמר מרחק ופגע ברכבה מאחור וגם הוספה העובדה, שבאותו זמן גם אמר לה ציון , שרכב שנסע אחריו פגע בו והדף אותו לעבר מכוניתה, אך גם נאמר על ידי התובעת, שאין לה כל אפשרות לבדוק את טענתו של ציון ולקבוע מי האשם בתאונה.

גם בעדותה בבית המשפט, אמרה התובעת, שרכבו של ציון פגע בחלק האחורי של רכבה והיא גם מציינת, שהיא הביטה במראה וראתה זאת, אך גם חזרה על מה שנאמר בכתב התביעה - בדבר טענתו של ציון שרכב שנסע אחריו פגע ברכבו.

התובעת נחקרה על ידי נציגי מנורה ו-איי. די. איי והיא לא יכלה לומר בוודאות כמה מכות הרגישה, ואמרה שהרגישה מכה אחת או שתיים אבל לא יכולה לזכור. (עמ' 2 לפ',ש' 4- 5).

ב.         ציון מאשר את טענת התובעת, שהיא אכן עצרה אחרי רכב עומד, אך לטענתו הוא הספיק לעצור אחריה ופתאום הרגיש מכה מאחור מרכבו של ארז וממכה זו נהדף רכבו קדימה אל עבר רכבה של התובעת. (עמ' 2 לפ',ש' 30- 31).

            ג.          א)         ארז מאשר, שבטרם הגיע למקום ראה רכבים עומדים ולמרות שניסה לבלום ולסטות טיפה ימינה לא יכול היה למנוע פגיעה עם חלקו השמאלי בצידו הימני של רכבו של ציון.

ב)         מר ברוך קרפיק - אביו של ארז (להלן:"מר קרפיק") העיד בבית המשפט, אך לא על עצם קרות האירוע, שכן הוא לא היה במקום בעת האירוע, אך ביקש לומר לבית המשפט מה שיחות ניהל מרגע קרות האירוע.

מעדותו עולה, שארז הודיע לו בטלפון שהוא עשה תאונה והודה שהוא פגע ברכב שנסע לפניו, אך ארז גם אמר לו שבאותו שלב, כבר דיבר ציון עם התובעת.